ארכיון

Posts Tagged ‘גישור’

סטודנטים מתחתנים, ורוכשים תואר. האם יכול אחד מהם לתבוע את השני לנכסי קריירה ?

 

בני זוג צעירים התחתנו. שניהם למדו: האשה למדה רוקחות בבאר-שבע והבעל השלים תואר שני במינהל עסקים.

נולדו להם 3 בנות, והם פתחו יחד עסק של בית מרקחת, שבו העסיקו רוקחים שכירים.

לימים, נפרדו בני הזוג, והתנהלו הליכים מרובים ביניהם בבימ"ש למשפחה בתל- אביב. בין היתר, הבעל תבע תשלום בגין נכסי הקריירה והמוניטין של אשתו, אשר במהלך הנישואין למדה והשלימה לימודי רוקחות.

 

השופט יחזקאל אליהו מצא לנכון לעשות סדר "ב"בלאגן" ששורר כאשר מדברים על נכסי הקריירה.

כדי שבימ"ש יוכל להתייחס לשאלה של נכסי קריירה, צריכים להתקיים 3 פרמטרים וזאת באופן מקדמי :

 

  1. נישואין לאורך זמן.

  2. שאחד מבני הזוג היה "קרייריסטי" לאורך השנים והשני "בייתי".

  3. שיש פער דרמטי בכושר ההשתכרות של בני הזוג.

 

העובדה שהאשה במקרה הזה למדה רוקחות, אין בה כשלעצמה, בלי יתר 3 הפרמטרים, להקנות לבעל תביעה כלשהי ממנה.

 

נכון, שלימודיה חייבו את הבעל במאמץ מוגבר במרחב הביתי, אך הדבר לא בא על חשבון עבודתו או הפיתוח והמימוש שלו עצמו : הוא למד ועבד במהלך כל שנות הנישואין.

חשוב להדגיש, כי אם התשובה ל – 3 הפרמטרים היתה כזאת שמצדיקה התייחסות לפער של נכסי קריירה, עדיין ההתייחסות היא לא של חלוקה כספית. (כמו שמחלקים נכס מקרקעין למשל או חשבון בנק). ההתייחסות לנכסי קריירה היא, שכאשר מחלקים את כל הנכסים של בני הזוג, בימ"ש יהיה רשאי לעשות שימוש בס' 8 (2) לחוק יחסי ממון, המאפשר לשופט לסטות מחלוקה של "חצי-חצי" .
השופט רשאי  להתייחס לנכסי הקריירה כשיקול רלוונטי כדי לתת לצד החלש יותר מ – 50% מכלל הנכסים האחרים, המוחשיים.
שוב, ניתן לראות שפערים, חוסר צדק או ציפיות מוגזמות לא תמיד ימצאו פיתרון בבתי המשפט. לעיתים, הליך גישור משפחתי או גישור גירושין ע"י איש מקצוע מיומן יכול לתת מענה נכון , מתאים וצודק.

 

מודעות פרסומת

מה סכום המזונות עבור ילד בהסכם?

על פי פסיקת בימ"ש, נקבע רף לפסיקת מינימום עבור כל ילד, העומד היום, (מרץ 2014), על סכום של 1,400 ₪ לכל ילד.
צריך לשים לב, כי סכום המזונות עבור מספר ילדים, אינו מכפלה של הסכום הזה במספר הילדים אלא פחות מכך, משום שעלות מחירה של נורת החשמל שדולקת עבור 3 ילדים, זהה לעלותה כשהיא דולקת עבור ילד אחד. (מה שנקרא בכלכלה: התוספת השולית הפוחתת).

אך האם בני זוג שעורכים הסכם מחויבים לסכומים אל ה?
התשובה היא לא. בני זוג מחויבים לדאוג לכך שמלוא צרכיהם של הילדים הקטינים צרכיהם הבסיסיים, מדורם, חינוך, בריאות, צרכים מיוחדים לקטין (אם ישנם) – יסופקו להם.
אך בני הזוג רשאים לקבוע ביניהם חלוקה פנימית, באיזה אופן יחולקו ביניהם צרכים אלה של הילדים.

הבדיקה של ביהמ"ש למשפחה (וכן, תהיה בדיקה האם סופקו כל צרכי הקטינים במסגרת ההליך של אישור ההסכם בבימ"ש) תהיה כדי לבדוק אם צרכי הילדים לא קופחו במסגרת ההסכם אליו הגיעו ההורים. האם משום הרצון העז להתגרש, הסכים אחד ההורים לקחת על עצמו התחייבויות בנוגע לצרכי הקטינים, באופן שהוא לא יוכל לעמוד בהם.
אך אם לאחד מההורים יכולות  לפרנס את הילדים ממקורותיו, (וזאת אף אם אין לו הכנסה ממשכורת או משכורת נמוכה) אך יש לאותו הורה תמיכה מהוריו שלו (כלומר הסבים של הקטינים), או הכנסות מרכוש וכד', אז בימ"ש יכבד את ההסכם אליו הגיעו בני הזוג.

לאחרונה, השופט יהורם שקד מבימ"ש למשפחה בתל-אביב סירב לבקשת אם לשלושה ילדים קטינים לפתוח את הסכם הגירושין שבו קבעו ההורים סכום של 1,000 ₪ לכל ילד (כולל ההוצאות של חינוך, בריאות וכל הוצאה אחרת).

כאשר אושר ההסכם בבימ"ש למשפחה השיבה האם לשאלת בימ"ש וענתה כי "אני כרגע לא שעובדת ולמרות זאת אני מבינה את שיעור המזונות וגם מודעת להוצאות שאני צפויה עבור הילדים. יש ביטחון לילדים, אתמול קניתי להם שתי דירות…"
כלומר, ברור היה לאם כי עליה לשאת בכל הוצאות הילדים שיהיו מעבר ל – 1,000 ₪ לחודש לילד, וכי היא סברה שביכולתה לעשות כן.

בימ"ש גם בדק ומצא שבזמן שהילדים שוהים אצל האב, הוא נושא בצרכיהם ולכן הילדים לא נפגעים מסכום המזונות הנמוך.

המסקנה היא, שבטרם החתימה על הסכם צריך לקבל יעוץ טוב ולוודא, שבמסגרת כלל ההסדרים בין בני הזוג, שסכום של מזונות הילדים, לא יהיה נמוך מידי או מקפח מה שיאפשר לבימ"ש לפתוח את ההסכם, שכן הכלל הבסיסי הוא – שאם טובתם של ילדים נפגעת – בימ"ש יפתח כל הסכם או החלטה שיפוטית בכדי לתקן זאת.

מפגשים בין בת לאביה חולה האיידס

אב לילדה בת שנתיים, חלה באיידס. הוא לא הסתיר עובדה זאת מפרודתו, שהיא אמה של הבת, וביקש להמשיך ולהיפגש עם הבת.  אימה של הילדה התנגדה בכל תוקף למפגש בין הילדה לאביה.
השופטת רותם קודלר עיאש מבימ"ש למשפחה בבאר שבע, קבעה כי בטענות האמא יש בורות רבה. השופטת סקרה א הנושא ביסודיות וציטטה בין היתר מחוזר של משרד הבריאות, לפיו נגיף האיידס מועבר באמצעות כניסתו לגוף האדם במספר דרכים, שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר בין נוזלי הגוף.
הנגיף אינו מסוגל לשרוד מחוץ לגוף יותר מאשר 20 דקות והוא רגיש לחום ולכימיקלים שונים.
עיקור פשוט באמצעות חימום או באמצעות חיטוי מביא להשמדה כמעט ודאית של הנגיף.
הנגיף עלול להדביק אדם בריא אחר, באמצעות מגע של נוזל גוף מדבק.
נוזל גוף מדבר יכול להיות, דם, נוזל זרע, חלב אם, הפרשות הנרתיק.
הנגיף אינו מועבר דרך אוויר, מזון, שתייה, או מגע פיזי רגיל.
הנגיף אינו עובר במהלך נשיקות, מאחר שריכוז הנגיף ברוק נמוך ביותר, ויידרשו כמה ליטרים של רוק על-מנת לגרום להדבקה.
עד היום לא נרשם מקרה של איידס שהועבר באמצעות נשיקה.

באתר הרשמי של משרד הבריאות במדינת ישראל נרשם מפורשות:
איידס לא עובר בלחיצת יד משום שהנגיף אינו חי באוויר או על העור.
איידס לא עובר בנשיקה משום שברוק יש אנזים שמנטרל את הנגיף.
איידס לא עובר בשתייה מכוס משותפת משום שאינו חי באוויר או ברוק.
איידס לא עובר בישיבה על אסלה משותפת משום שהנגיף אינו חי באוויר.

משנבחנה הסוגיה לעומק נחה דעתה של השופטת שאין כל סיכון במפגש בין האב לביתו. נכון, שנדרש מהאב להיות יותר ערני במגע פיזי עם הבת (למשל אם יש פצע פתוח על גופה או גופו), אבל  יהא זה אכזרי למנוע מבני אדם שנדבקו במחלה קשרים אנושיים בכלל ועם ילדיהם האהובים בפרט, סברה השופטת.

"שמעתי את קול הדם אצלי באולם" כתבה השופטת בפסק הדין, כאשר זעקתו של האב להיות בקשר עם ביתו נשמעה בקול רם פשוטו כמשמעו.

לאור כל זאת, הכיר בימ"ש בזכות היסוד של האב להיות בקשר עם ביתו (אמנם לא באופן פתוח אלא במרכז קשר) ולמלא את חובתו כלפיה כהורה.

האם ניתן להחליף עו"ס שהגישה תסקיר לביהמ"ש?

24 בפברואר 2014 כתיבת תגובה

בימ"ש למשפחה בקריות ביקש , שיוגש אליו תסקיר ע"י עובדת סוציאלית ממקום מגורי קטין כבן 10 , לצורך הכרעה בשאלת משמורת , הסדרי קשר וחלוקת זמן הורי.

בתסקיר שהוגש לבימ"ש, הומלץ על משמורת משותפת אך אין בכך כדי לשנות את העובדה שמרכז גידולו של הבן נשאר אצל האם, על כל המשתמע מכך.

בין היתר, המשתמע מכך היה, רישום הבן למסגרת חינוכית באזור מגורי האם.

האב פנה לבימ"ש וביקש להחליף את העו"ס באחרת, בנימוק שהתסקיר מגמתי. כמו כן טען האב, שלעו"ס קשרים בתחום המוניציפאלי ולכן,כדי למנוע "חשד סביר ולזות שפתיים"  ,יש להחליפה בעו"ס אחרת. בימ"ש דחה את בקשתו. האב ערער לבימ"ש המחוזי בחיפה, אשר בחן את עבודת העו"ס.

לעו"ס 2 כובעים: האחד מטעם בימ"ש שהזמין את התסקיר, והשני, מתוקף מעמדו של העו"ס , כעובד ציבור המחוייב לשמור על האינטרסים של הקטינים.

בימ"ש קבע שראשית, אם לאדם יש טענות כנגד התסקיר או העו"ס, הוא רשאי לפנות לפקידת הסעד המחוזית.  זו דרישה מקדמית והכרחית לפני הפניה לבימ"ש.

שנית, תסקיר שממליץ על אחד מההורים כמשמורן אינו הופך את התסקיר וההמלצה למגמתיים או מוטים.

שלישית, לא די בכך שלאדם תחושת בטן סובייקטיבית והשערות בדבר "חשד סביר ולזות שפתיים". יש להראות פגם משמעותי היורד לשורשו של עניין בהתנהלות של העו"ס או שיש חשש לעיוות דין מהותי.

אי אפשר להכתים עבודתם של העו"ס ב"הבל פה" של מי שאינו מסכים לתסקיר או להמלצות.

רביעית, מבחינה פרקטית הורה בימ"ש, שחידוש הקשר בין הבן לאביו יהיה מותנה בהצהרה שתבוא מצד האב בדבר מחויבותו לפעול על פי הנחיות העו"ס. שכן בלי הצהרה כזו, הודאות והמלצות העו"ס הינן חסרות תוכן.

******************

הסכם שלום בית – ולחילופין גירושים

לעיתים בני זוג המצויים במשבר, אינם מוכנים עדיין להסכם גירושין שיחתוך לצמיתות את יחסיהם. הם עדיין בשלב שבו נעשים נסיונות מסוגים שונים לשיקום הקשר, וצריכים עוד זמן כדי להחליט על המשך היחסים.
מצד שני, אף אחד מבני הזוג לא רוצה שהמצב יתדרדר בהמשך ולכן ברצונם לעגן את עתיד היחסים בהסכם מחייב.

לעזרת זוגות כאלה בא הסכם ששמו : "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין".
זהו הסכם שמובא לאישור בימ"ש ומקבל תוקף של פסק דין בדיוק כמו הסכם גירושין.

לאחרונה, ניתן פ"ד שניתח הסכם מסוג זה. כלומר, המסלול הראשון הינו של שלום בית ובמקרה ושלום הבית לא יצלח – ההסכם מתייחס למסלול הגירושין.

באותו מקרה, פנה לביהמ"ש איש אשר ניסה לתקוף הסכם שלום בית ולחילופין גירושין אשר חתם עם אשתו, בעת שהיו במשבר זוגי והובא לאישור בימ"ש. האיש, שלא רצה להתגרש, ניסה לטעון לבטלותו של ההסכם אך בימ"ש "עמד על רגליים אחוריות" ולא אפשר לפתוח את הסכם הגירושין, הסכם שכאמור אושר כדין בבימ"ש למשפחה.

האיש התנגד להסכם כי רצה בשלום בית, ולא קיבל את העובדה כי שלום הבית נכשל.

בימ"ש קבע, שהטענה של "אי כדאיות העיסקה" כלומר, שהאיש רצה בשלום בית, וכי הוא מסרב לקבל את העובדה כי שלום הבית נכשל, אינה טענה שיכולה לבטל הסכם. מה גם שלגופו של עניין התנאים בחלק השני של ההסכם, שמתייחס לגירושין, היו סבירים בהחלט – לכל אחד מבני הזוג – מחצית.
כך שהסכם מסוג הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הינו בהחלט הסכם לגיטימי הנועד לזוגות במשבר, אשר מתלבטים לגבי המשך הקשר הזוגי.

אישור הסכם ע"י נוטריון-האם אפשרי?

24 בדצמבר 2013 כתיבת תגובה

סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון טעון אישור של בימ"ש למשפחה או בי"ד דתי.
הסכם ממון הוא שהסכם בין בני זוג המסדיר את יחסי הממון ביניהם. אך כאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים, רשאי נוטריון לאשר את הסכם הממון ביניהם.
נשמע פשוט, אך המציאות מזמנת כל מיני דוגמאות. למשל, מה קורה כשבני זוג לא נשואים ערכו הסכם, אישרו אצל נוטריון, והתחתנו אח"כ. האם ההסכם תקף ? שהרי עתה הם בני זוג נשואים, מה שמצריך אישור ההסכם בבימ"ש ע"פ החוק.
הפסיקה קבעה, כי זוג שכזה שאינו נשוי, כלומר : ידועים בציבור, יכול להסדיר את היחסים הרכושיים ביניהם בהסכם, אך זה אינו הסכם ממון. מדובר בחוזה רגיל ויתייחסו אליו לפי דיני החוזים הרגילים, ולא כאל הסכם ממון.

ההבחנה בין הסכם "רגיל" והסכם ממון, הובאה לאחרונה בפני בימ"ש המחוזי בירושלים, אליו הוגש ערעור של אשה, בבקשה לבטל את הסכם הממון שנחתם בינה לבין בעלה.

דובר בבני זוג בפרק ב', שהכירו בהיותם בני +50 . הם חיו יחד כזוג ובתקופה זו ערכו הסכם ביניהם, וחתמו עליו בפני נוטריון. ההסכם קבע הפרדה רכושית מלאה ביניהם.
הגבר, שחווה מערכת גירושין כואבת, לא רצה להתחתן כלל בשנית. אך החיים, גילגלו את העניינים אחרת. הגבר חלה במחלה קשה, אושפז ובמשך חודשים ארוכים סעדה אותו האשה במסירות רבה. לכשהחלים, בני הזוג נישאו בחופה וקידושין, אך לא טרחו לעדכן את ההסכם שערכו 5 שנים קודם לכן.

לימים, התדרדרו היחסים ביניהם, הם נפרדו והבעל בקש להתגרש, לחלק את הרכוש בהתאם להסכם שהיה להם.
האשה התנגדה. בימ"ש למשפחה לא קיבל את התנגדותה, אך בימ"ש המחוזי הפך את הקערה על פיה וקבע, שההסכם שנערך ביניהם אינו הסכם תקף בוודאי לא בתקופה שהיו נישואין, אבל כפי הנראה גם ב – 5 השנים שחיו יחד לפני הנישואין !

הנימוקים של בימ"ש היו, שאימות נוטריון יכול לבוא רק כאשר בני זוג נשואים או ממש ערב הנישואין התייצבו בפניו.  ואילו כאן, במועד עריכת ההסכם, הם כלל לא התכוונו להינשא. ולכן לא ניתן להכליל אותם בגדר חוק יחסי ממון שמדבר על בני זוג נשואים בלבד.

התוצאה היא קשה. הרי ברור שלו היה כל אחד מבני הזוג נשאל במועד עריכת ההסכם היה עונה, שהוא רוצה שההסכם יהיה תקף גם  עתה וגם בעתיד, ואפילו אם יינשאו.

לכן, כדאי לערוך הסכם ממון אצל גורם מקצועי שיכול להבטיח שאישור ההסכם יהיה כזה, שיהיה לו תוקף גם בעתיד. שהרי זו מטרת ההסכם כולה, לתת שקט וודאות לגבי העתיד.
***************

חלוקת רכוש לא חצי חצי

22 בדצמבר 2013 כתיבת תגובה

זוג היה נשוי 27 שנים. לפני 20 שנה חלה האיש בטרשת נפוצה, ולפני שנים ספורות חלה במחלה אוטו-אימונית נוספת, עבר ניתוח וגם צינתור.
האשה ביקשה להתגרש ולחלק את הרכוש חצי-חצי.
בימ"ש לענייני משפחה בת"א פסק, שלמרות שכספים שהופקדו בחשבון משותף הם כספים משותפים, ולא משנה מה מקורם, הרי שבמקרה זה אין להתייחס לכספי ירושה שקיבל האיש ככספים משותפים , למרות שהאיש הפקידם בחשבון המשותף. אמנם, כספי ירושה שייכים לבן הזוג שקיבלם, אך אם מפקידים אותם בחשבון המשותף – הם הופכים בדרך כלל לכספים משותפים.

בימ"ש ביסס את החלטתו בין היתר על כך, שבסמוך לפני שהאישה עזבה את הבית, הפקיד האיש את כספי הירושה בחשבון המשותף, אבל אם היה מבין שבכוונתה להתגרש, סביר להניח שהוא היה מפקיד את הכספים בחשבון אחר ולא רוצה לשתף את האשה בכספים אלה.

לשם עשיית הצדק, בימ"ש עשה שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון הקובע כי במקרים מיוחדים רשאי בימ"ש לקבוע כי האיזון לא יהיה 50% לכל אחד, אלא בחלוקה אחרת, וכן שניתן להוציא נכסים מסוימים מכלל האיזון.

צדק – קשה הרבה פעמים להשיגו, טוב לראות שהוא קיים!!

**************

%d בלוגרים אהבו את זה: