ראשי > Uncategorized, גירושין, גישור > האם הדירה מלפני הנישואין תשאר שלי גם בגירושין?

האם הדירה מלפני הנישואין תשאר שלי גם בגירושין?


בחורה צעירה קיבלה מתנה דירה מאביה . הדירה נרשמה בטאבו על שמה, ללא משכנתא, והיא התגוררה בה. כאשר נישאה, בעלה עבר להתגורר עמה בדירתה ושם גם נולדו שתי בנותיהן.
לימים, פרץ סכסוך ושניהם הגישו תביעות כדי להתגרש.

הבעל טען כי מגיע לו מחצית מהזכויות בדירה, שכן האשה "לא אמרה לו בצורה נחרצת שהיא לא מסכימה לשתפו בבעלות". אמנם, האשה ערכה צוואה שבה לא העניקה זכויות בדירה לבעל, אבל היא לא סיפרה לו על הצוואה.

בימ"ש למשפחה קיבל את טענת הבעל, וקבע, שהאשה הציגה "מצג מטעה שנמשך על פני שנים רבות" שהדירה שייכת גם לבעל. למשל, כששהו בני הזוג בחו"ל, הדירה הושכרה ודמי השכירות הופקדו בחשבון המשותף. זאת ועוד – הדירה גם שופצה במהלך השנים מכספים  מהחשבון המשותף.

האשה, ערערה על פס"ד לבימ"ש המחוזי, וערעורה התקבל.
כבוד השופט שוחט, בבימ"ש המחוזי, קבע שכלל, הנכסים מלפני הנישואין שייכים לבן הזוג על שמו הם רשומים, אך לגבי דירת המגורים הפסיקה שונה.
אחרי שנות נישואין משותפים וממושכים, יכול מי מבני הזוג שאינו רשום בדירת המגורים, להביא ראיות המעידות על כוונת שיתוף שלו בדירה, למרות שהדירה אינה על שמו.
כלומר, לא האשה צריכה להוכיח שלא היתה כוונה לשתפו, אלא על הבעל היה להוכיח – שהאשה אכן התכוונה לשתפו. באותו המקרה, הבעל לא הצליח להוכיח את טענתו. השופט שוחט לא קיבל את גירסתו  שהדבר "נראה לי מובן מאליו" שחצי מהדירה בה  הוא התגורר עם אשתו היא שלו.

באשר לכספי השיפוץ, וכן דמי ההשכרה של הדירה, בימ"ש דחה את טענתו של הבעל שהדבר מעיד על שיתוף , שכן יש להבחין בין פירות (דמי השכירות למשל) לבין הקרן (שזו הדירה עצמה) שלגביה לא הוכחה כוונת שיתוף.

בשולי פסה"ד, השופט שוחט גם התייחס להתנהגותו של הבעל במשך מרבית שנות הנישואין – אשר בגד באשתו עם נשים אחרות, היה רשום לאתרי הכרויות ואילו אשתו הבליגה, השלימה וסלחה.
הבעל גם ניסה להעלים מאשתו סכומי כסף וכאשר הוא קיבל כספים בירושה -לא עלה בדעתו לשתף אשתו בכך.

כלומר, בין בני הזוג לא רק שלא היה שיתוף ריגשי, אלא גם לא היה שיתוף כלכלי, ולכן – התוצאה היתה הקביעה שלבעל אין חלק בדירת אשתו.
בנוסף, הבעל חוייב בהוצאות משפט גבוהות של אשתו בסך 40,000 ₪ !!

מסקנה?
לא תמיד כדאי להשאיר דברים מעורפלים ולא ברורים. כי ברגע האמת- כל אחד יכול להבין מה שנוח לו, אבל לא בהכרח עמדתו תתקבל.
לפעמים, נחוץ להבהיר דברים ולסכמם מראש, כדי"לשים הדברים על השולחן" ולמנוע עוגמת נפש.

מסקנה :
כדאי לחשוב טוב-טוב בטרם שמגישים תביעות. לבימ"ש יודעים איך נכנסים (עם המון רוח במפרשים ותקוות) אך לא ברור כיצד יוצאים…..

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: