ראשי > Uncategorized, גירושין, גישור > האם אפשר לבטל הסכם שאושר בבית משפט?

האם אפשר לבטל הסכם שאושר בבית משפט?


חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, שלא די בכך שבני זוג יחתמו על הסכם, אלא שדרוש גם שההסכם יעבור דרך "מסננת" של בימ"ש.
כלומר, שבני הזוג יופיעו פיזית בפני שופט עם ההסכם, על מנת שבימ"ש יתרשם אישית שכל אחד מהם הבין את תוכן ההסכם, את משמעותו ותוצאותיו וחם על ההסכם מרצון חופשי.
אבל אין לשופט המאשר את ההסכם אלא את אשר רואות עיניו. כלומר, אם יש נסיבות חיצוניות למעמד האישור – עדיין יוכל צד להסכם לטעון, לאחר אישור ההסכם, כי נפל פגם בכריתת ההסכם. הפגם יכול להיות: טעות, הטעייה או עושק המצדיקים לבטל את ההסכם.
(וזאת חוץ מעילה של ביטול בגין הפרת ההסכם, כלומר באירוע שקרה לאחר חתימת ההסכם ואישורו. ובכך  אדון במאמר נפרד  .)

ככלל, הסכמים יש לכבד ובימ"ש לא ימהר לפתוח הסכמים. מה גם שעיקרון "סופיות הדיון" הוא עיקרון על בבתי המשפט.  עקרון הסופיות נכון במיוחד כאשר מדובר בהסכם בין בני זוג שעבר את מסננת האישור בבימ"ש.

–  אז באיזה מקרים בכל זאת ייעתר בימ"ש לדרישת צד לפתוח הסכם שאושר בבימ"ש ?

הטענה הבולטת לביטול הסכם היא טענת עושק.

כלומר, שבעת חתימת ההסכם אחד הצדדים סבל ממצוקה והצד השני ניצל את המצוקה. אך בכך לא די, צריך גם שתנאי ההסכם מבחינה אובייקטיבית הינם גרועים מהמקובל.
הדרישה האחרונה שתנאי ההסכם גרועים מהמקובל הינה דרישה מאוד בעייתית בהסכמי גירושין, שכן מי שחפץ בגירושין יכול להסכים לתנאים שאובייקטיבית הינם גרועים, אבל הוא עצמו מסכים לכך כי נושא הגירושין חשוב לו באותה השעה יותר מכל.

גם שתי הדרישות הראשונות של מצוקה וניצול, גם הן אינן פשוטות. שהרי מצוקה קיימת בלא מעט מקרים בהם בני זוג מחליטים לחתום על הסכם – בין אם הסכם  גירושין, פרידה, הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים, וצריך לזכור שלא אוטומטית כאשר צד אחד נמצא במצוקה, יש "ניצול" של הצד השני.

כך שנראה שיש משוכה מאוד גבוהה לעבור כדי שבימ"ש יסכים לפתוח הסכם שאושר בבימ"ש ולקבוע שהוא בטל.

כדי להדגים מתי הדבר כן אפשרי, ברצוני להביא פ"ד שניתן לאחרונה ב – 26.5.13 בבימ"ש המחוזי בת"א, שבו בימ"ש ביטל הסכם ממון בעילת עושק.
דובר בזוג נשוי שחתמו על הסכם ממון, וכעבור 4 שנים חתמו על הסכם ממון נוסף. שני ההסכמים אושרו כמובן בבימ"ש למשפחה.

בהסכם השני שאותו ביקשה האישה לבטל, הייתה חלוקה של כל הנכסים שווה בשווה, גם נכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג לפני הנישואין.(דבר שבדר"כ לא שכיח בהסכמי ממון. מה שקורה בדר"כ שכל אחד שומר על הנכסים מלםני הקשר הזוגי כנכסים נפרדים).
אבל העוקץ הוא,  שבבעלות הבעל הייתה חברה בע"מ לפני הנישואין, ולאשה היו מספר נכסי מקרקעין. למרות שבעת חתימת ההסכם השני החברה של הבעל היתה עמוק בקשיים, האשה שיעבדה חלק מנכסיה לטובת החברה, ואף נלקחה הלוואה בשוק האפור, אותה המשיכה האשה לשלם לבדה, שנים אחרי שהבעל עזב את הבית.

בדיון בבימ"ש נחשפה תמונה עגומה עוד יותר – בעת שנחתם ההסכם השני וערב נטילת ההלוואה בשוק האפור, היו לבעל קשרים רומנטיים עם אחרת, והוא אף שיתף עמה פעולה בניסיון להרות.
האשה טענה שבנסיבות אלה, המרכיב האובייקטיבי של הסכם גרוע מהמקובל התקיים כלומר – הבעל "נגס" ברכושה שהיה לה מלפני הנישואין כאשר הוא כבר ידע שהחברה שלו בקשיים גדולים ואף היו לו קשרים רומנטיים עם אחרת.

באשר לשני הרכיבים הסובייקטיביים של עושק :  מצוקה וניצול, טענה האשה כי מצוקתה נבעה מחרדת נטישה עזה שעליה העידו בחוות דעת שני פסיכולוגים.

לאור זאת, בימ"ש קבע כי המשיבה היתה חותמת על כל מסמך שבעלה היה דורש שתחתום.
יתרה מזו, ערב החתימה על ההסכם השני אמר לה הבעל כי הוא אינו חפץ כלל ברכושה וכי החתימה שלה על ההסכם דרושה לו לצורך הבעת אמון בו וזאת בלבד והעדר חתימתה כמוהו כבגידה בו.
ואכן, האשה שחששה שהבעל יעזוב אותה, חתמה על ההסכם השני כפי שהבעל דרש ממנה.

בכך מצא בימ"ש שהתקיים עושק, לרבות התנאים של מצוקה וניצול הנדרשים להוכחתו, ולכן קבע שהסכם הממון השני שנחתם ואושר בבימ"ש – בטל.

–  אז מה המשמעות ?

האם כל "חרדת נטישה" מצדיקה ביטול הסכם ?
האם כל אימת, כשאחד מבני הזוג חותם על הלוואות וערבויות עבור השני יש בכך ניצול המצדיק ביטול ?
האם כל פעם שאחד מבני הזוג מעוניין בהסכם יותר מהשני יש פה לחץ שיכול להיחשב כניצול?

התשובה היא לא ולא.

יחד עם זאת, אני ממליצה לזוגות שעורכים הסכם, בין אם הסכם ממון ובין אם הסכם גירושין, לעבד היטב בהליך גישור מקצועי ויסודי את תנאי ההסכם, לקבל תשובות מקצועיות מה המשמעויות של כל סעיף על חיי כל אחד מהם,  ומה יהיו ההשלכות של האמור בהסכם על עתיד כל אחד מהם וילדיהם.
אין הסכמים "סטנדרט" שהם טובים. ההסכם צריך להיות תפור לכל זוג ולכל משפחה בצורה מותאמת. וכפי שרואים מפסק הדין, אין קיצורי דרך.
כשההסכם נערך בהסכם גישור שכזה הסיכון בכך שאחד מהצדדים יטען בשלב כלשהו בעתיד, שהיו נסיבות בעת עריכת ההסכם המצדיקות לבטל את ההסכם, צונח לאפס.

למותר לציין, שבפה"ד שהבאתי כאן, ההסכם שבוטל בעילת עושק נערך ע"י עו"ד ולא בהליך גישור.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: