מזונות מסבים
האם כשאב לא משלם מזונות אפשר לפנות להוריו ?
סעיף 4 ו-5 לחוק המזונות התשי"ט 1959 מתייחס לחיוב הסבים במזונות הנכדים.
החוק מותנה בקיום 3 תנאים מצטברים המכונים "סולם המזונות", והם :
-
מי שתובעים ממנו מזונות יכול לעשות זאת שכן נשאר לו מספיק והותר לאחר סיפוק הצרכים שלו עצמו, של בן/בת זוגו, ושל הילדים הקטינים שלו ושל בן/בת זוגו.
-
בן המשפחה הנזקק, הנכדים במקרה זה, אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסים או ממקור אחר.
-
בן המשפחה הנזקק (הנכדים כאמור) אינו יכול לקבל מזונות ממי שחייב לו "חוב ראשונים" (אביו ואמו) ואף אינו יכול לקבלם מבן משפחה קודם מבחינת קירבה משפחתית.
לפי סולם המזונות הנ"ל אין על סבים לזון את נכדיהם אלא אם הוריהם אינם עושים כן או אינם מסוגלים לעשות כן. בפסיקה נקבע, כי כל עוד לא הוכחה אי יכולת או סירובו של האב לשלם מזונות קטינים על פי חיוב משפטי, אי אפשר עדיין לפנות לסבים.
בימ"ש בודקים את האמצעים והצרכים שבידי הסבים וכן את שאר הפרמטרים בכל אחד משלושת השלבים שבסולם המזונות, אך בזה לא די.
למשל, במקרה שהובא לבימ"ש למשפחה בחיפה, שבו תבעה אם לקטינה את אמו של הבעל למזונות הבת, אחרי שאבי הילדה לא שילם למזונותיה והיה תיק כנגדו בהוצאה לפועל בענין זה. התביעה של האם נדחתה בין היתר משום ביקורת שמתח בימ"ש על אותה האם.
אמנם היה תיק שתפח והלך בהוצל"פ בגין מזונות הבת, אך האם קיבלה את אבי הילדה בביתה, ניהלה עמו חיי זוגיות ואף הרתה לו וילדה לו ילד נוסף ביודעה שאין הוא משלם מזונות.
האמא אחראית גם היא ליצור את התנאים ולעשות כל שניתן למיצוי הליכי הגבייה בהוצל"פ.
למרות זאת, היא בחרה לתבוע את הסבתא ממנה קל יותר לגבות את החוב מאשר מהאב, ולכן אין לתת פרס להתנהגות זו.
שורה תחתונה:
החוק המאפשר לתבוע סבים לא התכוון לחייב סבים במזונות נכדיהם במקום הוריהם. החבות למזונות הילדים וכלכלתם מוטלת קודם כל על ההורים ובאחריותם.
זה אגב, גם מה שאמר אמש שר האוצר יאיר לפיד …