רכוש מלפני הנישואין-שלי הוא. האמנם?
זו אחת מהשגיאות הנפוצות ביותר.
בעבר, אכן רכוש מלפני הנישואין היה שייך, גם בעת פרידה וגירושין, למי שהיה בעליו.
ואומנם, חוק יחסי ממון קובע בסעיף 5(א), כי נכסים שהיו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, לא יהוו נכסים שיש לאזן ביניהם בעת פקיעת הנישואין.
אבל – וזה אבל גדול מאוד – הפסיקה בשנים האחרונות כן מכירה בשותפות בנכסים, גם כאלה שהיו בבעלות אחד מבני הזוג ערב הנישואין. ויש לא מעט דוגמאות לכך.
למשל, בפ"ד שניתן בבימ"ש למשפחה ברמת גן ביום 25.6.12 ע"י השופטת גליק, נקבע, כי למרות שחוק יחסי ממון קובע הפרדה בין נכסים לפני ואחרי הנישואין, אז במקרה הספציפי יחשבו כל הנכסים של הבעל, ללא יוצא מהכלל, גם אלה שהיו שלו מלפני הנישואין, כנכסים משותפים לו ולאשתו.
השופטת נימקה את החלטתה בכך שזה "מקרה מיוחד" בגלל ש – :
-
דובר בנישואין ממושכים ( 31 שנה ).
-
היו אלה נישואין ראשונים.
-
תרומתם הכלכלית ההדדית של 2 בני הזוג.
-
היה אמון מלא בין בני הזוג.
-
דפוס ההתנהגות ביניהם היה של שותפות מלאה.
ובאותו מקרה, קיבלה האלמנה מחצית מנכסי העיזבון שעמד על 1.7 מיליארד ₪ !!
אז נכון, שבאמת "המקרה מיוחד".
אך מה ערב לכך שבבוא היום, שופט לא יסתכל גם על המקרה שלכם כ"מיוחד" ולכן כל הנכסים שהיו לכם, גם אלה שקדמו לנישואין יהיו משותפים ?
התשובה היא ברורה : אין ביטחון !
הדרך היחידה להבטיח זכויות ולעגן בטוחות קבועה בס' 1 לחוק יחסי ממון והיא: לערוך הסכם ממון! רק הסכם ממון אשר מגדיר בצורה ברורה מה כל צד הביא לנישואין,יכול להגן על רכוש שלא "יתערבב" ויהא פתאום משותף . אם תעשו הסכם כזה, תבטיחו לעצמכם תיאום ציפיות הוגן עם בן או בת הזוג שעשוי להפחית מתיחויות ואי הבנות ולתת הרבה הרבה שקט נפשי במהלך הנישואין.