ראשי > Uncategorized, גירושין, גישור > זכויות ברכוש וזכות למזונות כשמדובר בידועים בציבור

זכויות ברכוש וזכות למזונות כשמדובר בידועים בציבור


בני זוג, ידועים בציבור, הביאו ארצה מאוקראינה שתי תאומות פעוטות. הבנות אומצו כחוק ע"י האשה, אך לא ע"י האיש. בני הזוג חיו יחד ואף בנו בית, בו התגוררו. לאחר שנתיים, נפרדו.
1.האם יש לבת הזוג זכויות בבית שנרשם ע"ש האיש ?
2.האם מגיעים לידועה בציבור מזונות ?
3.האם מגיעים מזונות לתאומות ?

פס"ד בבימ"ש המחוזי בחיפה מיום 13.5.12 עושה לנו סדר.

1.בעניין הבית –
עצם זה שבני הזוג היו ידועים בציבור – לא מעידה על כך שזה רכוש משותף.
לצורך השיתוף צריך להוכיח כי זו היתה כוונת הצדדים.
נכון, שכאשר מדובר בדירת מגורים – די ב"כוונה קטנה" מעצם העובדה שבני הזוג חיו יחד בדירה, (והגבול בין "נכס משפחתי" ל"נכס עיסקי" מיטשטש).
גם כאשר הנכס נרכש ברובו ע"י אחד מבני הזוג גם אז יכול בימ"ש לקבוע שיש שיתוף.
אך במקרה הנוכחי בגלל שהיתה הפרדה רכושית מלאה בין בני הזוג (חשבונות בנק, דירות, רכבים וכו'), וגם הזמן הקצר שחיו יחד הביאו לקביעה שלאשה אין זכויות בבית.

2.האם לאשה מגיע מזונות לאחר הפרידה ?
לפי החוק – לא ! מדובר ביהודים שלא נישאו. אמנם, הפסיקה הכירה ב"מזונות משקמים" כלומר, כאשר מדובר בצד חלש כלכלית שהסתמך על השני, אפשר דרך דיני החוזים לתבוע מזונות משקמים בשל אינטרס ההסתמכות.
במקרה הנוכחי, בדק בימ"ש שאין צד חלש דיו, ולכן אין מקום למזונות לאחר הפרידה.

3.לגבי חבות של הידוע בציבור למזונות התאומות (שכאמור רשומות כבנותיה של הידועה בציבור בלבד).
מדובר בבני זוג ששניהם יהודים. לפי הדין האישי היהודי – אין חובה כזו על הידוע בציבור.אך לפי החוק, כאשר אין חובה למזונות לפי הדין האישי היהודי, אפשר לפנות לחוק המזונות.
וחוק המזונות קובע מחסום כפול –
האחד – שאכן מדובר בילדי בת הזוג (ואכן – כאן ניתן לעבור המחסום שכן אלה בנותיה אשר אומצו כחוק).
והשני – שמדובר בבת זוג. כאן – המחסום נופל !!
חוק המזונות מתייחס רק לבת זוג נשואה ולא מספיק "ידועה בציבור".

האם אפשר היה לדרוש מזונות עבור התאומות ממקור אחר שלא לפי חוק המזונות?
שוב, התשובה היא כן. אפשר לדרוש מזונות לתאומות על פי עקרונות המבוססים על יחסים חוזיים ובעיקר ההסתמכות (שכבר דיברנו עליו).
במקרה הנוכחי – בימ"ש הלך בדרך הזו, העוקפת ונפסקו מזונות בשעור סימלי בלבד לתאומות.
והעיקר:
פס"ד זה חשוב שכן הוא מדגים לנו שבימ"ש נעזר בעקרונות של דיני חוזים ובעצם, "עושה" הסכם לצדדים !!
בימ"ש הוא שבודק מה היה מצב היחסים והכוונות של כל אחד מבני הזוג, בודק אמירות של כל אחד מהם, התנהגויותיו וכיוצ"ב ולפי זה מחליט האם מגיע או לא מגיע מזונות !! או האם יש או אין חבות לשיתוף בבית (שרשום על שם אחד). ב – 2012 זה קצת מיושן ואפילו מרים גבה.
לא היה יותר רציני, אחראי ושקול שבני זוג שנכנסים למערכת יחסים יעשו את הסכם, שמותאם להם, ולא יניחו לבימ"ש לעשות עבורם ההסכם בדיעבד (דבר שמצריך פשפוש עמוק בכל מערכת היחסים)?
מה דעתכם ?

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: