ראשי > Uncategorized > אילו סוגי משמורת קיימים ומה צריך לבקש?

אילו סוגי משמורת קיימים ומה צריך לבקש?


במונח "משמורת" עוסקים חדשות לבקרים: בחיים, בפסיקה ובתקשורת. עם זאת עדיין אי הבהירות גדולה. "משמורת משפטית", "משמורת פיזית", "משמורת חינוכית משותפת", "משמורת משותפת", "חלוקה שוויונית של זמן הורי עם הקטין",  "חזקה", "אחריות הורית",   מה מבין המונחים האלה הורה צריך לבקש כדי למנוע חטיפה של קטין לחו"ל למשל? מה קובע החוק לגבי משמורת?  האם מרחק בין מגורי שני ההורים לא מאפשר שיתקיים בין ההורים אחד או יותר מהמונחים הללו?  כל אלה שאלות שאני שומעים שוב ושוב מההורים הפונים אלי לערוך הסכמי גישור.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962 (להלן: "חוק הכשרות"),כלל לא מופיע המונח "משמורת"  בשום צורה שהיא.  עובדה זו קצת מפתיעה בהתחשב בכך שזה הבסיס החוקי כיום בנושא ילדים .

משמורת מופיעה בחוקים אחרים, כדוגמת:

–         "חוק הנוער (דרכי טיפול והשגחה) התש"ך 1960.

–         חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטיפים) התשנ"א 1991.

–         חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו 1996.

–         חוק אימוץ ילדים.

לפיכך, כשאנו מדברים על הסדרי משמורת בין הורים במצב רגיל (לא אימוץ וכו'), זו הפסיקה.

אפוטרופסות= משמורת משפטית

המונח אפוטרופסות, שדווקא כן מופיע בחוק הכשרות, מתורגם על ידי בתי המשפט כ"משמורת משפטית". בשניהם מדובר על הסמכות של ההורים להחליט החלטות הקשורות לחיי הילדים. סמכות טבעית של כל אחד משני ההורים, מעצם היותם הורים.

החזקה= משמורת פיזית

המונח החזקה, שאף הוא מופיע בחוק הכשרות, התרגום שלו בבתי המשפט היא משמורת פיזית. הכוונה היא להחזקה הקושרת פיזית את הקטין לאותו הורה עימו הוא גר, ההורה שמגדל אותו, גר עימו, מטפל בו ומשגיח עליו. כלומר, נחוץ שיתקיים: מגורים, צמידות, השגחה ואחריות פיזית של ההורה לילד.

אחריות הורית

מאיפה הופיע לאחרונה המונח "אחריות הורית"? מונח זה אף הוא  לא נזכר כלל בחוק הכשרות. ועד לשנים האחרונות אף לא בפסקי הדין. נערך דיון בשתי וועדות של שופטים, חוקרים ומלומדים, שמטרתו לבחון את יחסי הילד והוריו במשפט הישראלי (וועדת רוטלוי וועדת שניט). בדיון התייחסו המומחים למונח "אחריות הורית", כאל מונח מודרני שמשקף את המציאות הישראלית העכשווית.  לא עוד התייחסות אל ילד כאל אובייקט המוחזק כ"קניין" בידי הוריו הרשאים לקבוע גורלו, אלא, התייחסות לילד כיצור אנושי אוטונומי בעל זכויות עצמאיות שלו.

הממצאים מהמחקרים האחרונים בתחום מראים – שלשני ההורים תפקיד בהתפתחות ילדיהם. ככל שהאבות היו מעורבים יותר בחיי ילדיהם, והעניקו תמיכה רגשית, ביטחון וסייעו לילדיהם במענה לצרכיהם הלימודיים והחברתיים, אז הילדים גילו הסתגלות טובה יותר למצב החדש של פרידת ההורים ותפקודם החברתי היה טוב יותר. ברוח התפישה החדשה, ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית של זכויות הילד.


משמורת משותפת

ראשית, יש להבין כי יש סוגים שונים של משמורת משותפת ושלכל אחד דרישות שונות.  הסוגים הם:

א.     משמורת פיזית משותפת.

ב.      משמורת משפטית משותפת.

ג.       משמורת רוחנית משותפת.

על מנת שנדע מה נחוץ ונכון להורה מסוים יש להבין את ההבדלים ביניהם:

א. משמורת פיזית משותפת:

מדובר בהסדר בו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על ילדיהם, ובהתאם לכך חולקים ביניהם באופן שווה את נטל גידול הילדים והטיפול בהם.

הפסיקה קבעה חד משמעית כי ניתן לתייג את שני ההורים בתווית של משמורת משותפת, אפילו אם אין חלוקת זמן וטיפול שווה בין ההורים. כלומר: קביעת משמורת משותפת איננה בהכרח חלוקת זמנים שווה באופן מתמטי. זו נקודה משמעותית, שיכולה להרגיע הרבה הורים אשר יוצאים מגדרם לאחוז בסרגל המדויק של חצי-חצי.

יש  6 דרישות שכולן צריכות להתקיים כדי שאפשר יהיה להגדיר את שני ההורים כבעלי "משמורת פיזית משותפת":

(א)     מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים.

(ב)      רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם.

(ג)       רצון הילד.

(ד)      מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים.

(ה)     קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים.

(ו)         מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.

להרחבה בנושא משמורת פיזית משותפת

ב.  משמורת  משפטית משותפת:

המשמורת הטבעית של שני ההורים, היא המשמורת המשפטית. אין צורך לבקש הכרה מבית משפט למשמורת משפטית. היא שם ממילא ומקבלים אותה בחדר לידה.

כאשר הורה מבקש משמורת משפטית משותפת הכוונה היא לחידוד הקשר וההתייעצות בין ההורים בנוגע לכל עניין הנוגע לטובתו של הקטין ורווחתו.
אם במשמורת המשפטית מדובר על התייעצות בנוגע לעניינים "גדולים" (מעבר ביה"ס, ניתוח, נסיעה לחו"ל של הילד וכד'), אזי במשמורת המשפטית המשותפת יש דרישה להיוועץ גם בעניינים "הקטנים" – כל טיפול רפואי, שמי מההורים נותן לילד, בכל כוונה לשנות את מקום המגורים של הילד, לעדכן בכל אירוע חינוכי, חברתי או לימודי של הילד וכו'.

ג.  משמורת  רוחנית משותפת:

כאשר שני ההורים מסכימים כי שניהם יחד הם שיחליטו על עניינים הקשורים בעתיד הילד,  על האידיאולוגיה אליה ייחשף, במהות החינוך וההשכלה שיקבל, כמו: האם ילמד בביה"ס חילוני , דתי, פתוח, אומנויות וכו' הם יכולים לבקש להיות בעלי משמורת רוחנית משותפת.

במקרה שהובא בפני השופט זגורי (בפה"ד שציינתי), האב רצה להבטיח שהילד לא ייחטף לחו"ל ולכן דרש משמורת משותפת.
באותו מקרה נפסלה בקשתו למשמורת משותפת, אך השופט סבר כי משמורת משפטית משותפת היא היא שמבטיחה את השארות הילד בישראל, ולכן אין כלל צורך במשמורת פיזית משותפת.

בכל מקרה, שווה להתייעץ עם מגשר מומחה לפני שעולים על בריקדות ומנהלים מלחמות, כאשר בעצם ניתן להשיג בדיוק  את מה שרוצים באמצעות בחירה מתוך קשת הגוונים של המונח הכללי כל כך : משמורת.

מודעות פרסומת
:קטגוריותUncategorized
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: