ראשי > Uncategorized > נישואים ברבנות, נישואים אזרחיים או ידועים בציבור- מה קורה בעת פרידה?

נישואים ברבנות, נישואים אזרחיים או ידועים בציבור- מה קורה בעת פרידה?


flickr by o5com מה קורה בעת פרידההאם יכול מי הנמצא בקשר זוגי, נשוי או לא, לדעת בבהירות מה יהיו זכויותיו על פי חוק אם ייפרד מבן זוגו ? במצב המשפטי במדינת ישראל כיום, התשובה היא שלילית. עשרות פרמטרים המשתנים במהירות , התלויים במעשיו של אותו אדם, התנהגות בן זוגו, והעדר חקיקה מתאימה יקבעו את התשובה.  בתי המשפט לא מסייעים למצב הסבוך ממילא בדיני המשפחה, ביוצרם הלכות פרטניות, שאולי יוצרות צדק במקרה ספציפי, אך זורעות בלבול ומבוכה  ככלל. כיצד ניתן להערך בכדי למנוע אי בהירות זו?

חוסר וודאות ופחד מהעתיד להתרחש יוצרים מתח שעם הזמן גובר והולך.  מתח זה אינו מנת חלקם  של בני הזוג בלבד, אלא גם של הסובבים אותם ובעיקר ילדיהם, המצויים בעל כורחם בתוך הקונפליקט. הליך גישור הנפוץ בעיקר במקרי קצה של סיום קשר הזוגי, יכול לסייע רבות מקרים של תחילת הקשר ואף התלבטות על עצם יצירת קשר זוגי ואופיו. הסדרה הסכמית של מתחיל על רקע כלכלי שנוצר במהלך הקשר הזוגי, הינה פתרון אפקטיבי ותורם לשקט הנפשי של בני הזוג.

לגבי כל אחד משלושת מצבי הקשר הזוגי: נשואים ברבנות, נשואים אזרחית או מי שמקיים קשר זוגי בפועל ללא התקשרות פורמאלית (ידועים בציבור), לא ניתן לדעת בוודאות על פי הדין הנוהג היום במדינת ישראל, מה מערך הזכויות והחובות שיוצר הקשר ומה יהיו התוצאות בעת התרתו. יתרה מזו, מה שקובע בפועל הוא "הסכם ההתקשרות", אשר בעצם לא נכתב בפועל, והינו יציר פיקטיבי של בתי המשפט אשר בבואם לדון בסכסוך בין בני הזוג, הם יוצרים כאילו "הסכם" בדיעבד. מכאן – החשיבות של יצירת הסכם אמיתי, מאוזן ושקול, שיוצר כל זוג, בכל שלב ביחסים בו קיים משבר.

זוגות נשואים

מספר חורים פעורים במשפט הישראלי בכל הנוגע לזכויות וחובות בני זוג נשואים, את אלו ניתן לסתום בקלות יחסית במסגרת הליך גישור טרום נישואים. החוק הבסיסי החל על זוגות נשואים הינו חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973. חוק זה קובע כי, חלוקת הנכסים בין בני זוג נשואים תעשה בעת פירוק הקשר בלבד. קרי: בעת מוות או גירושין. קביעה זו מאפשרת לצד המעוניין לדחות את הקץ, לא להעתר לגירושין ובכך למנוע את מועד חלוקת הנכסים.

בנוסף, הזכויות הן חלקיות ואינן מתייחסות לנושאים כמו פוטנציאל השתכרות, מוניטין ופנסיה.  חוק יחסי ממון אינו נותן מענה כוללני והולם לזוגות אשר מעוניינים לצקת תוכן של שוויון מתוך כבוד הדדי ערב נישואיהם, ואף לא לזוגות נשואים בהחליטו להיפרד מתוך איזון וחלוקה הוגנת של כלל המשאבים הכלכליים שנוצרו במהלך החיים המשותפים.

חוסר הוודאות לגבי זוגות נשואים, משתרע גם בכל הנוגע לדירת המגורים, הן לגבי עצם הזכות להתגורר בדירה, והן בנוגע לזכות הבעלות, וזאת אף אם הדירה נרכשה לפני הנישואין. גם לגבי מזונות האישה הנשואה הכללים רופפים ואינם אחידים.

לפיכך, יצירת הסכם בתהליך גישור יכולה ליצור איזון מתאים בין הצדדים ובכך תיווצר וודאות הן לגבי זוג  העומד להינשא (הסכם נישואין או הסכם יחסי ממון) והן לגבי זוג המצוי במשבר (הסכם שלום בית) או לגבי זוג העומד ערב גירושין (הסכם גירושין).

נישואים אזרחיים

האם יכול זוג ליצור וודאות ביחסים על ידי התחמקות מהמוסד הרבני ובחירת מסלול אלטרנטיבי אזרחי?

עבור זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים, נראה שהמערכת החוזית שולטת בכיפה, אך מערכת זו הינה כוללנית, ואינה מותאמת לדיני המשפחה. היא אף אינה קובעת קריטריונים ברורים לתכולתו של החוזה הלא  כתוב בין הצדדים.

זוגות שבחרו במסלול של נישואים אלטרנטיביים, הם מן הסתם זוגות שחופש הבחירה חשוב להם. הם בחרו שלא ללכת במסלול המקובל, הרבני, וקבעו לעצמם את דרך הנישואין הנראית להם. כאשר בית משפט אשר דן בעניינם כבעניין של סכסוך, קובע בעבורם בדיעבד את אופי הקשר ותוכנו החוזי, זה מהווה מכה ניצחת לחופש ההתקשרות שלהם.

האם לא ראוי לתת לזוגות כאלה את הכבוד והחופש ליצור את ההסכם הכתוב, הברור והמפורש עבור עצמם ולצקת לתוכו את התוכן שהם בחרו? נראה שיצירת הסכם בתהליך גישור עבור זוגות כאלה הוא הכרח המציאות.

ידועים בציבור

האם מצבם של זוגות שהחליטו להימלט ממסגרות ממוסדות ובחרו שלא להינשא הינו יציב יותר?

לגבי זוגות אלה, המצב המשפטי הינו הסבוך ביותר. דיני "ידועים בציבור" מעניקים זכויות נרחבות לידוע בציבור מחד, ומאידך סף הכניסה אליהם הוא מהנמוכים בעולם.

מי הם ה "ידועים בציבור"? הידועים בציבור הינם כל אותם זוגות המקיימים קשר זוגי, מבלי שנישאו זה לזו, בין אם ערכו הסכם ובין אם לאו. מדובר בזוגות צעירים מתלבטים, או שרוצים לבנות קריירה בטרם נישואין, או שלא רואים טעם בחתונה כל עוד אין להם ילדים משותפים, זוגות המנהלים מערכות יחסים של פרק ב' או זוגות שאינם רוצים לאבד את זכויותיהם כמשפחה חד הורית , אלמנות צה"ל  או שהינם מעדיפים שלא לאבד גמלאות או הטבות אחרות.

עבור "ידועים בציבור", עצם החיים המשותפים מגלמים בתוכם התחייבויות משפטיות הכפויות על הצדדים, מבלי יכולת להתנער מהן. חשוב שזוג החי יחדיו או העומד לעשות כן, יכיר את מערך הזכויות והחובות הנובעים מהקשר. המחשבה כי "כל עוד לא מיסדנו את הקשר – אנו בני חורין" בטעות יסודה. משבחרו בני זוג שלא להינשא מהטעמים השמורים עימם, מן הסתם עשו כן, בין היתר, מתוך רצון שלא לשתף את בן הזוג ברכושם או בדירתם. אם חשובה למי מהם ההפרדה הרכושית, טוב יעשו אם יעגנו אותה בהסכם ברור ומפורט  אשר יגדיר: "מה שלי, מה שלך ומה שלנו" צעד כזה עלול למנוע הרמת גבה ותמיהות בהמשך הדרך על שק הזכויות התפוח, המוענק לידועים בציבור על ידי בתי המשפט.

גישור המייצר הסכם בעל תוקף משפטי

תהליך הגישור בפועל מטרתו לייצר הסכם בעל תוקף משפטי. תהליך הגישור מתבצע בחדרו של המגשר במהלך פגישותיו עם בני הזוג יחד ולעיתים אף לחוד. המגשר, שומע מבני הזוג, כל אחד וגרסתו הוא, על הרקע להתקשרות הזוגית, והרקע לסכסוך העכשווי. המגשר מאתר את הנקודות המשותפות אשר אינן שנויות במחלוקת, וחוזר עליהן במהלך התהליך, כדי ליצור אווירה חיובית ותומכת. במקביל, מסמן המגשר נקודות המהוות אבן נגף ביחסים, ומבודד אותן ככל שניתן. כך, יכול המגשר לעודד אמפתיה אצל כל אחד מבני הזוג למשנהו. מדובר באמפתיה ולאו דווקא בהסכמה.  המגשר מאפשר תוך כדי התהליך לבנות צעדים בוני אמון. לדוגמא: ליצור שקיפות בחשבון הבנק הנפרד או ליצור חלוקת זמנים בשימוש במכונית המשפחתית.
לאורך כל התהליך, המגשר נותן לגיטימציה להבדלי ההשקפות והסיפור האישי השונה כל כך בין הצדדים.

בכובע המשפטן, מנחה המגשר את הצדדים יד ביד לתוך המערה המשפטית, ומאיר בפנסו כל פעם על נקודה אחרת המהווה את מוקד הסכסוך הכלכלי: הדירה, העסק, חשבונות הבנק וכיוצא בזה. בכל נקודה כזו, מסביר המגשר את האפשרויות העומדות בפני הצדדים, תוך התייחסות חוקית קונקרטית כדוגמת שיקולי מס וכדומה. לדוגמא, כשמדובר בחלוקת נכס תהיה התייחסות למועד המכירה, כיצד תתחלק התמורה בין הצדדים, מיסוי, מי ישלם את הוצאות המשכנתא עד למכירה וכו'.  ואולי כלל לא למכור? אולי עדיף להשכיר ולשלם את המשכנתא מדמי השכירות? כל השאלות נפרשות על שולחן המגשר ובתהליך שנמשך בין 6 ל – 20 פגישות, נמצא להם פתרון.
בסיום התהליך, מקבלים הצדדים הסכם זוגי תפור על פי מידותיהם. ההסכם נבנה מתוך הקשבה הדדית והבנת המשמעויות והתוצאות, והחשוב ביותר: הסכם שכל צד יכול לחיות עמו בשלום.
ההסכם מכיל את כל הנקודות הרלוונטיות לאותו זוג: נישואין, גירושין, משמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות אישה, מזונות ילדים, דירה, רכב, פנסיה, חסכונות בנק, חובות, השקעות, מניות, אופציות ועוד ועוד.

משהושלם ההסכם וקיבל את צביונו כמסמך משפטי, הוא נחתם על ידי הצדדים ומובא לאישור בית משפט לענייני משפחה באזור המגורים של הצדדים.
בית המשפט מזמן את שני הצדדים, אשר צריכים להיות נוכחים אישית (אין צורך בנוכחות עו"ד או מגשר),  ולאחר שיחה קצרה בה מברר השופט האם הצדדים קראו, הבינו והסכימו לאמור בהסכם, מאשר השופט את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק דין. מרגע זה, מחייבות הוראות ההסכם את הצדדים.

התקשרו אלי עכשיו לפרטים נוספים,  054-474-5085 . הדרה.

Share

:קטגוריותUncategorized
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: